מקורות שליטה פרויקטים (1998) בע"מ ואח' נ' איי די ויי הנדסה ובנין בע"מ

פסק דין

בפני ערעור על החלטתו מיום 7.8.09 של כב' הרשם יוחנן גבאי שדחתה את בקשתם של המערערים לסלק על הסף את בקשתה של המשיבה להרחבת עיקולים.

ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון, בצירוף נספחים, וסיכמו טענותיהם בהרחבה וגם החלטתו של כב' הרשם מפורטת ומתארת את השתלשלות העניינים בכל הקשור לעיקולים הזמניים עד כי אין צורך שאחזור בהרחבה על העובדות וההליכים.

יש לאבחן בין ההתנהלות לגבי מערערת 1 לבין מערערים 2-5 למרות שהתוצאה, לעניות דעתי, זהה לגבי כל המערערים.

הלכה פסוקה כי בקשה להרחבת עיקול זמני אין בה כדי לפתוח את הדיון בעיקול מחדש ומראשיתו. מי שלא הגיש בקשה לביטול העיקול הזמני במועדו לא יוכל לטעון במסגרת בקשת ההרחבה שלא התקיימו התנאים למתן צו העיקול נגדו, מכל סיבה שהיא.

דא עקא שכנגד מערערים 2-5 לא ניתן צו עיקול עפ"י ההחלטה מיום 13.11.08 ועל כן לא היה עליהם לבקש ביטולו של עיקול שכלל לא הוטל עליהם.

בהחלטה האמורה לא דן הרשם הנכבד כלל ועיקר במערערים 2-5 ולא קבע אם התקיימו או שלא התמלאו התנאים להטלת עיקול זמני כנגדם, אף לא החליט לדחות את הבקשה לעיקול זמני כנגדם. סעיף 1 סיפא להחלטה מדבר בעד עצמו.

אשר על כן לא ניתן לטעון כנגד מערערים 2-5 כי לא הגישו במועד בקשה לביטול העיקול הזמני ומנועים על כן מלטעון כנגד העיקול המתבקש כנגדם במסגרת הבקשה להרחבת העיקול.

באשר למערערת 1 כנגדה הוטל עיקול בהחלטה מיום 13.11.08 והגישה בקשה לביטולו (נספח טז לתיק המוצגים של המערערים).

הבקשה לביטול העיקול לא נדונה לגופא שכן הצדדים הגיעו להסדר לפיו יומר העיקול שהוטל בעיקול על נכס מקרקעין אחר. למרות התנגדות המשיבה להמרת העיקול הורה הרשם על ביצוע ההמרה וערעור שהוגש על החלטה זו נדחה.

בהסדר מיום 5.1.09 הסכימו הצדדים, בין היתר, ".. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי הסכמה זו אין בה כדי להודות בטענה כלשהי של מי מן הצדדים ובמקרה של המרת העיקול בית המשפט לא יכריע בשאלות אלה."

מהסכמה זו שאושרה בהחלטה עולה כי אין בהסכמה משום ויתור על טענות ולענייננו הודאה של המערערת כי התמלאו התנאים להטלת עיקול כנגדה וכן כי הרשם מתבקש שלא להכריע בעניין זה, אם יומר העיקול. העיקול הומר והרשם הנכבד כלל לא דן בשאלה האם היה מקום לבטל את העיקול או להותירו בעינו.

לאור האמור לעיל לא ניתן ליישם בענייננו את ההלכה בבר"ע 6520/05 ולחסום את מערערת 1 מלטעון כנגד הטלת צו עיקול זמני על רכושה ונכסיה.

יודגש כי ההסדר הדיוני של ההמרה יש לראותו כמתייחס אך ורק לאותם נכסים, הנכס המעוקל והנכס המומר ולא מעבר לכך לעיקולים נוספים, ככל שיוטלו בעתיד.

גם בהחלטה נשוא הערעור אין קביעה במחלוקת הבסיסית האם זכאית המשיבה כי יינתן צו עיקול או שצודקים המערערים שאין מקום למתן צו עיקול כנגדם.

אני דוחה את טענתם של המערערים לפיה ההסדר על המרת העיקול יש בו כדי לחסום את המשיבה ולמנוע ממנה מלבקש הרחבת העיקול לנכסים נוספים וכי דחיית הערעור סתמה את הגולל על הפתיחה מחדש של נושא העיקול הזמני. בהסדר לא ויתרה המשיבה על זכותה לבקש הרחבת העיקולים כפי שאף המערערים לא ויתרו על טענותיהם, למקרה ותוגש בקשת הרחבה. הסדר ההמרה היה נקודתי מבלי שאף צד מוותר על זכויותיו וטענותיו. מקובלת עלי קביעתו ומסקנתו של הרשם הנכבד בסעיף 7 להחלטתו ולפיה רשאית היתה המשיבה לבקש את הרחבת העיקול.

מכל האמור לעיל, עולה כי דינו של הערעור להתקבל בחלקו ויש להחזיר התיק לרשם הנכבד כדי שידון בבקשתם של המערערים לביטול העיקול הזמני.

יש לראות בבקשה להרחבת העיקולים כחלק מהבקשה המקורית להטלת עיקול זמני ובתגובה ובבקשה לסילוק על הסף כחלק מהבקשה לביטול צו העיקול הזמני.

הרשם הנכבד רשאי, כמובן, ליתן כל החלטה לגבי אופן בירור הבקשה וההתנגדות, לרבות הגשת כתבי טענות, תצהירים וכו' ובלבד שתבחן לגופא זכותה של המשיבה לקבלת עיקול זמני כנגד המערערים, או מי מהם, אל מול טענותיהם של המערערים כי אין מקום ליתן כנגדם צו לעיקול זמני ויש לבטל כל צו שכבר ניתן.

העיקולים שהוטלו במסגרת ההחלטה מיום 7.8.09 יישארו בעינם עד להחלטה אחרת של הרשם. יש להחזיר את התיק לרשם לקביעת מועד דיון.